about mountaineering

טיפוס הרים ( mountain climbing או mountaineering) הוא שם כולל לספורט בו מבצעים טיפוס או הליכה על הרים בין אם מדובר על טיפוס הדורש טכניקה וציוד ובין אם מדובר על מסלול אשר לא דורש ידע מקדים או פעולות טכניות מורכבות על מנת לכבוש את הפסגה.

טיפוס הרים יכול להיות בסגנון טרק ( טיפוס על הקילימנג’רו לדוגמא, הוא כזה), יכול להיות טיפוס צוקים על גבי סלעים חשופים או טיפוס הדורש חציית קרחונים וציוד קרח ושלג.

ספורט הטיפוס מסווג בדרך כלל לקטגוריות לכמה קטגוריות:

Alpinism, אלפיניזם/טיפוס אלפיני, הוא הכינוי הרווח לטיפוס הרים קלאסי של הרים המכוסים קרח ושלג ובדרך כלל כשאומרים mountaineering אנחנו מתייחסים לסוג זה של טיפוס הרים.

Via ferrata הוא תחום בטיפוס בו מראש הוכנה תשתית כבלים על ההרים אשר המטפסים מתחברים אליהם וכך לא נדרשת רמת מיומנות גבוהה לטיפוס, אין צורך בחבלים או בנשיאת אביזרים לעיגון על ההר אלא בציוד הנועד להתחברות לכבלים המקובעים כבר על ההר עד לפסגתו. ל Via Ferrata ציוד טיפוס ייעודי המותאם להתחברות לכבלים הקבועים על ההר.

Trad/Traditional climbing, הוא השם לתחום טיפוס הצוקים הקלאסי בו אנו מטפסים על ההר החשוף ומבוצע תוך כדי עגינות בזמן הטיפוס לנקיקים בסלע על מנת שנוכל לאבטח את עצמנו עם חבל הטיפוס.

Sports climbing הוא השם המתאר טיפוס צוקים כאשר ישנן נקודות עגינה מקובעות בסלע מראש אליהם מחברים את חבל הטיפוס

Bouldering, בולדרינג הינו טיפוס על סלעים בטבע או על קיר טיפוס, בגובה נמוך. אין בספורט זה הרבה מן המשותף עם טיפוס הרים קלאסי והמיומנות היא שונה.

Ice climbing, טיפוס קרח, יכול להיות כחלק מטיפוס אלפיני במסע לעבר הפסגה הנכבשת, והכוונה היא לטיפוס על קרחון קרח, השונה מהליכה על שלג ומיומנות גבוהה נדרשת בשימוש בגרזני קרח, טכניקות עיגון לקרח (באמצעות ברגי קרח) והליכה/טיפוס על קרח באמצעות קרמפונים. טיפוס קרח לא בהכרח כולל את התנאים בטיפוס אלפיני בגובה רב מבחינת התאקלמות לחמצן (הדליל) ומזג האוויר בגובה רב או הלוגיסטיקה הכרוחה במסעות של טיפוס אלפיני.

לרוב המטפסים , הסיפוק מטיפוס ההרים נמצא לא רק בכיבוש הפסגה עצמה אלא במכלול של הנאה פיסית ורוחנית הנובע מהמאמץ האישי הגבוה, המיומנות הנרכשת, הסכנה והתגמול הגבוה שבהצלחה.

לטיפוס ההרים פנים רבות, יש מטפסים המציבים לעצמם יעד של כיבוש 7 הפסגות (7 summits, הכינוי לפסגה הכי גבוהה בכל יבשת: האוורסט (8848 מ’) באסיה, אקונקווה (6960 מ’) דרום אמריקה, מקינלי (6194 מ’) בצפון אמריקה, קילימנג’רו (5895 מ’) אפריקה , אלברוס (5642 מ’) אירופה, וינסון מסיב (4892 מ’) אנטארטיקה. יש המציבים לעצמם אתגרים בדמות מסלולים שונים או עונות שונות, יש שהאתגר הוא האופן שבו יורדים מההר )סקי, מצנח, ירידה קלאסית).

כאשר יוצאים למסע טיפוס הרים יש להביא בחשבון את האתגרים העומדים מולנו, להכיר את עצמנו ולהערך בהתאם. האם אנחנו מתאקלמים טוב לגובה, איך אנחנו מתמודדים עם הקור, האם אנחנו בכושר גופני מספק, מגבלות הקשורות למזון או לתרופות, האם אנחנו בעלי היכולת הטכנית המתאימה למה שאנחנו מעוניינים להגשים וכדומה.

אם אנחנו מניחים שהגובה מהווה בעיה ואנו צפויים למחלת גבהים (הנחה שצריך לקחת בכל מקרה כמקדם בטחון) יש לתכנן את מסלול הטיול בהתאם, לאפשר התאקלמות לגובה, להצטייד בכדורים למניעת מחלת גבהים כגיבוי וכדומה.  אם אנחנו רגישים לקור יש להתאים את שכבות הביגוד לאופי הטיול, יש להצטייד בכפפות אשר מתאימות לתנאי השטח (כפפות לטמפרטורות אקסטרים, כפפות המאפשרות עבודה טכנית ) יש לרכוש נעלי טיפוס בהתאם (נעלים המתאימות לטרקים, נעלים המאשפרות חיבור קרמפונים להליכה בקרח) נעלי טיפוס המותאמות לגבהי אקסטרים) וכן הלאה.

אם נדרשת יכולת טכנית מסויימת, לוודא שאנו מגיעים מוכנים, שעברנו את ההדרכות והאימונים הנדרשים בטיפוסים קודמים או בהמלך הטרק הנוכחי לפני הטיפוס עצמו ולקבל את ההדרכה מגוף או מדריך מוסמך.

ישנם מספר מוקדים עיקריים בהם מטפסי הרים מוצאים את ייעודם. רכס ההילמאיה, החולש על מספר מדינות כדוגמת נפאל, סין/טיבט והודו מכיל את כל 14 הפסגות מעל 8000 מטרים ואינסוף פסגות נוספות בכל רמות הטיפוס ובכל הסגנונת (אלפיני, קרח,צוקים). רכס האנדים בדרום אמריקה מכיל מקבץ ראוי של פסגות  מעל 6000 מטרים עם נקודות יציאה עיקריות בבוליביה ופרו ואת פסגת האקונקגוואה המתנשאת ל 6995 מטרים, הפסגה הגבוהה ביותר מחוץ לרכס ההימלאיה הנמצא בגבול בין צ’ילה לארגניטה. בחלקה הצפוני של יבשת אמריקה ניתן למצוא אצ היעד הנחשק mt. Denali  באלסקה וכמו כן מספר מוקדים כדוגמת Oregon, California  ו Colorado.

נופים ואתגרים תוכלו למצוא בכל יעד, תבחרו את הפסגה שלכם, וצאו לדרך.